אחת הסוגיות המהותיות אשר על בני זוג להסדיר במסגרת הליך גירושין היא סוגיית הרכוש המשותף. לא אחת ענייני חלוקת הרכוש המשותף בין בני זוג מהווים סלע מחלוקת משמעותי שכן הרכוש והזכויות של בני הזוג ברכוש המשותף עתידים להקנות להם גם ביטחון כלכלי. רכוש שבני הזוג הביאו לזוגיות הוא תוצר של עמל ידיהם.
ענייני חלוקת רכוש בין בני זוג הם עניינים מורכבים הן רגשית והן משפטית. בדרך כלל בני הזוג צוברים מהלך חיי הנישואין רכוש רב שמהווה חלק מכל הרכוש המשפחתי. רכוש זה עשוי להיות דירות מגורים, רכבים, חסכונות, קרנות השתלמות, פנסיה, מניות וכיוצ"ב. כמו כן, ישנם מקרים רבים בהם אחד מבני הזוג מחזיק ברשותו רכוש שהיה שייך לו טרם חיי הנישואין. לעיתים אחד מבני הזוג עשוי להיות זכאי לרכוש מכוח ירושה או מתנה שקיבל מצד שלישי מהלך חיי הנישואין. לכן, בגירושין עולה שאלה כיצד יחולק הרכוש המשותף.
החוק בישראל מסגיר את דיני חלוקת רכוש בין בני זוג נקרא חוק יחסי ממון התשל"ג- 1973. חוק זה קובע כי בעת גירושין תערך בין בני הזוג חלוקת רכוש שווה של כל נכסיהם המשותפים ובמילים אחרות "הסדר איזון משאבים" כלומר, לוקחים את כל הרכוש המשותף של בני הזוג במועד הקרע (יום הגשת התביעה) ומחלקים אותו פיזית או לחילופין מחלקים את שוויו.
במסגרת איזון המשאבים לוקחים בחשבון את כל הרכוש המשותף ולרבות זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות. סוגי הרכוש שלא נלקחים בחשבון במסגרת איזון המשאבים הינם קצבת זקנה, קצבת אלמנות, רכוש שאחד מבני הזוג קיבל בירושה מהלך חיי הנישואים, רכוש שהיה שייך לאחד מבני הזוג טרם חיי הנישואין וקצבת נכות המשולמת לאחד מבני הזוג.
החריג הראשון להסדר איזון המשאבים קבוע בסעיף 8 (2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג. סעיף זה מעניק לבית המשפט את הסמכות לחגור מהסדר איזון המשאבים אם הוגשה בקשה מיוחד לכך. במידה ופעל כן, על בית המשפט לקחת בחשבון את ההכנסות העתידיות של בני הזוג וכן יכולת השתכרותו של כל אחד מהם.
החריג השני מתייחס לנסיבות בהן נחתם בין בני הזוג הסכם ממון. חוק יחסי ממון קובע כי רכוש שהוסכם עליו בין בני הזוג בכתב שלא יאוזן ביניהם מהלך הגירושין, לא יילקח בחשבון במסגרת הסגר איזון המשאבים.
החריג השלישי הוא רכוש שנרכש טרם הנישואין ע"י אחד מבני הזוג או שבן הזוג קיבל את הנכס במתנה וירושה אך ביצע פעולות שעולות לכדי כוונת שיתוף כלומר ביצע פעולות שעולות לכדי כוונת שיתוף למרות שעל פי החוק נכס זה אינו נכלל במסת איזון המשאבים.
האפשרויות העומדות לשני בני הזוג בכל הנוגע לחלוקת הרכוש המשותף שלהם הינם גיבוש הסכם גירושין המסדיר בין היתר את חלוקת הרכוש או לחילופין הגשת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה. לבית הדין הרבני אין סמכות לעסוק בתביעות הנוגעות לחלוקת רכוש בין בני הזוג כאשר התביעה מוגשת בפני עצמה. עם זאת במידה ומוגשת לבית הדין הרבני תביעה הכורכת את תביעת הגירושין עם סוגיית הרכוש, אזי בית הדין הרבני רוכש סמכות לעסוק בענייני הרכוש.
משרדינו מנהל תביעות לחלוקת רכוש במקרים רבים ומגוונים, הכוללים תחומים סבוכים כגון חלוקת רכוש כאשר בבעלות בני הזוג נכסי מקרקעין, מניות חברה, עסקים פעילים, קופות השקעה ועוד. נשמח לסייע גם לכם בייצוג בפני הערכאה המתאימה לצורך שמירה על זכויותיכם.
